Tikkun Hatzot
Lamentations 2:19 would be the basis of the first section known as Tikkun Raḥel, after the biblical matriarch. Because Raḥel was known as a biblical example of suffering and heartache (see Jeremiah 31:14-16), the Tikkun Raḥel was sanctified as a time for people to let out their inner most sufferings and cry out to G-d.
History
At the very beginning of his Shulḥan Arukh (Code of Jewish Law), Rav Yosef Caro (1488-1575) states the following halakhic code:
1. One should strengthen himself like a lion to get up in the morning to serve his creator. He should get up early enough to welcome in the dawn.
2. One who wishes to get up early and pray before his creator should try to do so at the times where the angels change shifts. This occurs after one third of the night, after two thirds and after the night is over.
3. The prayer that one prays at those times should be concerning the destruction of the Beit Hamikdash (Holy Temple) and on the exile.
א. כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר.
ב. המשכים להתחנן לפני בוראו – יכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן: בשליש הלילה, ולסוף שני שלישי הלילה, ולסוף הלילה, שהתפילה שיתפלל באותם השעות על החורבן ועל הגלות רצויה.
ג. ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש.
Prayer
Arise, cry out in the night,
At the beginning of the watches;
Pour out thy heart like water
Before the face of the Lord;
(Lamentations 2:19)
At midnight I will rise up to give thanks to You, for your righteous judgment. (Psalms 119:62)
ק֣וּמִי׀ רֹ֣נִּי בליל בַלַּ֗יְלָה לְרֹאשׁ֙ אַשְׁמֻר֔וֹת שִׁפְכִ֤י כַמַּ֙יִם֙ לִבֵּ֔ךְ נֹ֖כַח פְּנֵ֣י אֲדֹנָ֑י שְׂאִ֧י אֵלָ֣יו כַּפַּ֗יִךְ עַל־נֶ֙פֶשׁ֙ עֽוֹלָלַ֔יִךְ הָעֲטוּפִ֥ים בְּרָעָ֖ב בְּרֹ֥אשׁ כָּל־חוּצֽוֹת׃
חֲצֽוֹת־לַ֗יְלָה אָ֭קוּם לְהוֹד֣וֹת לָ֑ךְ עַ֝֗ל מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ
